פסק-דין בתיק בג"ץ 6748/13

השופט א' רובינשטיין:

א.        בעקבות בקשה שהוגשה לו בהתאם לסמכותו לפי סעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965, החליט יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, השופט ס' ג'ובראן, כי בעבירות בהן הורשע העותר יש בנסיבות העניין משום קלון. בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי נבטל את ההחלטה האמורה, וזאת על מנת שיתאפשר לו להתמודד לראשות המועצה המקומית מעלה עירון בבחירות המוניציפליות העתידות להיערך ביום 22.10.13.

המסגרת הנורמטיבית

ב.        סעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 (להלן חוק הבחירות) קובע כי:

"אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל, לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון".

ג.        הכלל הוא איפוא כי מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם חלפו שבע שנים מהיום בו סיים לרצות את עונשו, לא יהא זכאי להיות מועמד בבחירות לרשויות המקומיות. לכלל זה נקבע חריג - אם נקבע על-ידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי בעבירה לא דבק קלון, תוכשר מועמדותו של אותו מתמודד, אף אם טרם חלפו שבע שנים מסיום ריצוי עונשו. בבג"ץ 11243/02 פייגלין נ' יו"ר ועדת הבחירות  (פ"ד נז(4) 145; להלן: "עניין פייגלין") נאמר, בהקשר הוראת סעיף 6(א) לחוק יסוד: הכנסת - המקבילה להוראת סעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות - כי "המבקש לחרוג מגדרו של הכלל, עליו הנטל לבסס את היעדר קיומו של קלון הנלווה להרשעתו שרק אם יעמוד בכך הוא עשוי להתגבר על מחסום עברו הפלילי הסוגר בעדו את שערי ההתמודדות בבחירות" (שם, בעמ' 163, מפי השופטת פרוקצ'יה). אכן, האפשרות שהותיר המחוקק בידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקבוע שבעבירה מסוימת לא דבק קלון היא בבחינת חריג, שהנטל להוכיחו מוטל על המבקש להיות מועמד (בג"ץ 4523/03 בונפיל נ' יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השבע-עשרה, פ"ד נז(4) 857, 864).

רקע

ד.        מן העתירה וצרופותיה עולה, כי העותר, עורך דין במקצועו, הורשע ביום 20.12.11 על פי הודאתו (בגדר ת"פ 2959-12-09 בבית משפט השלום בחדרה, השופטת הבכירה ארגמן) בעבירות של השתתפות בהתקהלות אסורה לפי סעיף 151 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ותקיפת שוטר לפי סעיף 273 לחוק העונשין. כעולה מכתב האישום, בו הודה העותר, ביום 1.11.09 הגיעו כוחות משטרה לכפר מושריפה לשם ביצוע צו הריסה מנהלי למבנה מקרקעין בכפר. עם הגעת כוחות המשטרה, כך לפי כתב האישום, החלה התקהלות אסורה במקום, בה השתתף גם העותר, אשר סירב להישמע להוראותיו של קצין משטרה להתפנות ממקום האירוע. לפי כתב האישום, במהלך האירוע התנפל העותר על אחד השוטרים שנכחו במקום, דחף אותו וחבט בו בפניו. בהכרעת דינו של בית משפט השלום נאמר, כי "האינטרס הציבורי מחייב את בית המשפט ליתן ביטוי לחשיבות של קיום החוק ויעשה זאת בדרך של הגנה על עובדי ציבור בכלל ושוטרים בפרט שבאים לקיים את שלטון החוק ולשמור אותו. אינטרס ציבורי זה מול הנסיבות האישיות של הנאשמים כאשר כאמור דווקא מהם היה מצופה לפעול הפוך ממה שפעלו, דהיינו פגיעה קשה בשלטון החוק ובאלה שבאים לקיים את החוק, אינו מאפשר לבית המשפט לקבוע שבפניו נסיבות חריגות לאי הרשעת נאשמים". 

ה.        בגזר דין מיום 15.3.12 הוטלו על העותר ארבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות; מאסר מותנה בן שמונה חודשים למשך שלוש שנים; קנס בסך 5,000 ש"ח; ופיצוי השוטר המותקף בסך 500 ש"ח.

ו.          ערעור שהגיש העותר לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"פ 42304-04-12) נדחה בפסק דין מיום 6.9.12 (השופטים שפירא, גרשון וקיסרי).

ז.        הואיל והעותר חפץ להתמודד בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, העתידות להתקיים ביום 22.10.13, לראשות המועצה המקומית מעלה עירון, ונוכח העובדה כי נוכח גזר דינו בא הוא בגדרו של הכלל שבסעיף 7(ב) לחוק הבחירות, פנה העותר למשיב 1, בבקשה שיקבע כי בעבירות בהן הורשע לא דבק קלון (ה"ש 7/20). המשיב 2, היועץ המשפטי לממשלה, התנגד לבקשה (עמדתו צורפה לעתירה כנספח ע/6). 

החלטתו של יושב ראש ועדת הבחירות

ח.       החלטתו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ניתנה ביום 2.10.13. נאמר בה, כי "נקיטה באלימות כלפי איש חוק, במיוחד שעה שפועל האחרון במסגרת תפקידו לשם ביצוע צו של רשות מנהלית, היא מעשה חמור כשלעצמה ... תקיפת שוטר על ידי אדם המבקש לכהן כראש המועצה היא מעשה חמור שבעתיים. בעבירה מעין זו גלום מטען שלילי כבד, ואין לאפשר לאדם אשר פעל באלימות כנגד עובד ציבור, למלא באותה מערכת תפקיד ממלכתי בכיר כדוגמת חבר או ראש מועצה". יושב ראש ועדת הבחירות  ציין, כי העובדה שזו לו הרשעתו היחידה של העותר אינה מקהה את חומרת מעשיו, וקבע כי בעבירות בהן הורשע דבק קלון ולפיכך אין הוא רשאי להתמודד בבחירות במועצה המקומית מעלה עירון.

העתירה

ט.       מכאן העתירה - שהוגשה ביום 9.10.13 - בה נטען כי החלטתו של המשיב אינה מתיישבת עם הפרשנות התכליתית של סעיף 7(ב) לחוק הבחירות; חוטאת למעמדה של הזכות לבחור ולהיבחר; מתעלמת מן התכליות העומדות ביסוד מוסד הקלון; גורפת ובלתי מידתית. נטען, כי העבירות בהן הורשע העותר הן עבירות "גבוליות", שההכרעה בשאלת הקלון שדבק בהן צריכה להיעשות על יסוד שיקולים רחבים "שיש בהם כדי ללמד על אודות קיומו או היעדרו של פגם ערכי-מוסרי באישיותו של המועמד הפוגע ביכולתו לכהן בתפקיד השלטוני", ובין היתר החרטה שהביע העותר, פעילותו החברתית, עברו הנקי וחלוף הזמן מיום ביצוע העבירות. נטען, כי בהחלטתו של יושב ראש ועדת הבחירות לא ניתן די משקל לנסיבות הקונקרטיות - הן נסיבות האירוע והן נסיבותיו האישיות של העותר, ולפיכך נפל פגם באיזון שבין האינטרס בדבר אמון הציבור במערכת השלטונית לבין הזכות לבחור ולהיבחר. העותר מעלה על נס את פעילותו החברתית ותפקודו הנורמטיבי, ומפנה בהקשר זה לתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו בגדר ההליך הפלילי.

י.        בתגובת המשיבים נאמר, כי העבירות בהן הורשע העותר והנסיבות שבהן בוצעו נושאות מטען מוסרי-ערכי שלילי "אשר מעמיד קלון באופן שמצדיק את המסקנה כי העותר אינו זכאי להתמודד בבחירות הקרובות" (סעיף 28 לתגובה). נאמר, כי הפעלת אלימות כלפי שוטר מלמדת על זלזול בולט בשלטון החוק ובמשרתי הציבור, וכי הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שעסקינן בעורך דין.

הדיון בפנינו

יא.      בדיון שנערך ביום 10.10.13 שבו הצדדים על טענותיהם. בא כוח העותר העלה טענות חוקתיות. לטענתו, העובדה ששוררת אי-בהירות מסוימת באשר להגדרתו של מונח הקלון פוגעת באופן שאינו מידתי בזכות להיבחר. קונקרטית נטען, כי המעשים שבהם הורשע העותר אינם חמורים, הוא הביע עליהם חרטה, ולשכת עורכי הדין לא פתחה נגדו בהליכים משמעתיים. בנסיבות אלה, כך נטען, אין ניתן לומר שבעבירות בהן הורשע העותר דבק קלון, מה גם שאין מדובר במעשה מתוכנן אלא ספונטני. באת כוח המשיבים טענה, כי החלטתו של יושב ראש ועדת הבחירות, בה נשקלו מכלול השיקולים, לרבות נסיבותיו האישיות של העותר, עומדת במבחני המידתיות.

הכרעה